איך הקמתי קבוצה לחולי וחולות סרטן ריאה

איך הקמתי קבוצה לחולי וחולות סרטן ריאה- בשיתוף העמותה הישראלי לסרטן הריאה
בניית הקבוצה
את הקבוצה התחלתי לבנות לאחר קורס אינטרנטי של הנחיית קבוצות דיגיטליות, תוך כדי עבדתי על סילבוס ועל מערכי מפגשים, היה לי ברור מה יהיו התכנים, וידעתי שיש מצב בו יועלו תכנים נוספים ע''י המשתתפים.
יצאנו לדרך- הקמתי קבוצה, כתבתי תיאור שלה, את מטרותיה, אודותיי וזהו, התחילו לפרסם בעמוד הפייסבוק של העמותה הישראלית לסרטן הריאה ופניות התחילו להגיע, קיבלתי למייל בקשות של משתתפים, עם כל אחד מהמשתתפים קיימתי אינטק, שיחה של בין 15-20 דקות בהן סיפרתי קצת עלי, קצת על הקבוצה ובעיקר שמעתי והכרתי את המשתתף, מה ציפיותיו? עם מה הוא מתמודד? ויצאנו לדרך, כשבוע לאחר סיום האינטקים נפתחה הקבוצה והתקיים המפגש הראשון.
מטרות הקבוצה הן מאוד ברורות:
1. מתן כלים ומיומנויות לניהול הטיפול והמחלה
2. זיהוי נקודות חוזק, הסתכלות על היש, אופטימיות ואיכות חיים.
בנוסף, הקבוצה לאורך כל התהליך הייתה קבוצת תמיכה, קבוצה בה המשתתפים יכלו להתייעץ, לפחד, לשתף, להגיד את הדברים הקשים שיכול להיות שבמקום אחר אי אפשר להגיד...


תכני הקבוצה
התחלנו עם הכרות שנמשכה לאורך כל התהליך, התבוננות על המציאות העכשווית- על מגרש המחלה, דיברנו על ההתנהלות ביחס למחלה, זיהוי חוזקות ומאגר עוצמות, מיומנויות שונות וכלים שונים ולבסוף סיכום התהליך, עם מה יוצאים לדרך?
הקבוצה הייתה מקום בו המשתתפים הרגישו בטוחים לכתוב הכול, להגיד הכול מבלי שיישפטו אותם או ירחמו עליהם, כולם בקבוצה עוברים תהליך דומה, טיפולים, כאבים, כולם מבינים האחד את השנייה, לכן הרבה פעמים עלו בקבוצה שאלות לגבי תרופות, תופעות לוואי טיפולים, מתן עצות, מה כדאי לעשות עם תופעת לוואי מסויימת וכדומה.
תכנים משמעותיים בהם הקדשנו הרבה זמן היו הפחדים, החששות, חוסר הוודאות.


רגעים משמעותיים
היו המון רגעים משמעותיים במהלך התהליך, האמת היא שכמעט לכל מילה שנכתבת יש המון משמעות, אני למדתי לזהות ניואנסים קטנים, לקרוא בין השורות...
רגעים משמעותיים עבורי היו כשאחד המשתתפים הודיע שלא מרגיש טוב ולא יודע אם יצליח להשתתף בקבוצה, וכשהתחילה הקבוצה בערב, הם הצטרפו, עם הקושי ועם הכאבים, הם לא רצו לוותר על המפגש, כי הם ידעו שהוא יעשה להם טוב.

משתתפי
הקבוצה התגבשו מאוד, הם דאגו אחד לשני, חלק אפילו ביקש את הטלפונים ודיברו בינהם בין המפגשים. נוצרת קבוצה אמיתית וחזקה, כאשר משתתפת אחת עוברת ניתוח, שאר המשתתפות כותבות לה ומחזקות אותה.
העלנו המון שירים וסיפורים מחזקים, משפטי ציטוט.
רגע מאוד משמעותי עבורי היה כאשר אחת המשתתפות, שבאינטק אמרה שאין לה בשביל מה לחיות, היא רק מחכה למות, היא לא רוצה לסבול ולא לעבור שום טיפול ושום ניתוח,
הודיעה שהיא הולכת לעבור ניתוח, שהיא החליטה כן "להילחם על חייה" ובעצם שהיא אופטימית יותר ולא מחכה לרגע שבו היא תמות.

 

מודה על הזכות לקחת חלק בעבודת קודש זאת J